מאמרים

מאמרים

רביעי, 10 אוקטובר 2018 10:53

סקירה – שימוש במצלמות אבטחה ומעקב במרחב הציבורי

רקע כללי

להלן סקירה, אודות המצב המשפטי והנחית רשם מאגרי מידע (במשרד המשפטים – הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע) מס' 4/2012 - באשר לשימוש במצלמות אבטחה ומעקב לפיקוח ומעקב חזותי או קולי מרחוק על שטחים ציבוריים ועל מתחמים פרטיים (להלן – "מצלמות מעקב") ובמאגרי התמונות הנקלטות בהן (להלן – "ההנחיה").

לנוחיותכם, מצ"ב העתק ממסמך ההנחיה הנ"ל.

מטרת הסקירה להלן לקבץ מתוך ההנחיה את ההוראות העיקריות הנוגעות לתהליך הנדרש ברשות המקומית - בטרם קבלת ההחלטה – על הצבת מצלמות מעקב ואף לאחר קבלת ההחלטה ובמשך פעולתן של מצלמות המעקב.

סקירה זו, כוחה יפה אף לעניין מעקב וניטור אחר תנועת רכבי עובדי רשות מקומית באמצעות התקני GPS – תוך השינויים המחויבים בנסיבות העניין. התקנים אלה - פגיעתם בפרטיות פחותה ממצלמות מעקב ואינם כוללים צילום - אך כאשר רכבים אלה משמשים את העובד אף מעבר לשעות העבודה, הרי שיש בכך פגיעה בפרטיות המחייבת התייחסות.

מבוא

מערכות צילום והקלטה דיגיטליות המופעלות כיום, כוללות תוכנות בסיסיות המאפשרות מפתוח אוטומטי ואפשרויות שליפת מידע לפי פרמטרים, יכולות זיהוי (אוטומטיות או חצי אוטומטיות) של אובייקטים שונים בתמונה (כגון מספר רישוי של כלי רכב) וכיו"ב.

התוצאה, אינה רק תיעוד רציף של אירועים, אלא גם קיום יכולת חיפוש ואחזור חזקה מאוד של מידע, לרבות באשר לפעילויות לגיטימיות של הפרט. מידע זה נצבר ומהווה מאגר מידע לכל דבר ועניין ומכאן תחולת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן – "החוק").

צילום באמצעות מצלמות מעקב במרחב הציבורי יוצר "מידע" ואף "מידע רגיש" כהגדרתם בס' 7 לחוק. בנוסף, צילום, כאמור, יוצר חשש לפגיעה בעצם הזכות לפרטיות, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

עקרונות ההנחיה שאובים מסעיפי החוק והעקרונות הקבועים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והפסיקה על פי עקרונות אלה.

הכרת עקרונות אלה וכן הכרת היכולות הטכניות הגבוהות של מערכות צילום ומעקב אלה הינו שלב ראשון בתהליך קבלת החלטות נכון ומסודר של כל רשות.

ההנחיה

להלן עמדת רשם מאגרי מידע לעניין השימוש הראוי במצלמות אבטחה ומעקב -

  1. קבלת ההחלטה על הצבת מצלמות מעקב
  • ככלל על שימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי, במיוחד בידי רשויות להיבחן בתנאי פסקת ההגבלה החוקתית : הסמכה מפורשת בחוק, לתכלית ראויה ומידתית.
  • בטרם ההחלטה על עצם השימוש – יש לערוך בדיקה מקיפה של השלכות השימוש במצלמה על זכויות הציבור ובמיוחד על הזכות לפרטיות.

ויודגש, זכויות הציבור הינן עניין העלול להשפיע על אינטרסים שונים ומגוונים, לדוגמא – מצלמה המופעלת על פי תזוזה גם בשבת, עלולה למנוע משומרי שבת לעבור בתחום הכיסוי שלה.

במסגרת הבדיקה יש להתייחס, בין השאר, לנושאים הבאים:

  • התכלית אותה מבקשים להשיג באמצעות מצלמות המעקב.
  • מידתיות השימוש במצלמות מעקב לשם השגת המטרה הרצויה (3 מבחני משנה: אמצעי מתאים, האמצעי שהוא פחות פוגעני, התועלת שתצמח גוברת על הפגיעה בפרטיות)
  • קטינים – כאשר מבקשים להתקין מצלמות מעקב במקומות המיועדים לכינוס של קטינים – יש לנקוט בזהירות יתרה.
  • שימוע ציבורי פומבי – קבלת הכרעה בדבר התקנת מצלמות במרחב הציבורי בידי רשות שלטונית – מצדיקה גם מתן אפשרות לציבור המושפע מהניטור להביע עמדתו.
  • תכנון לפרטיות בעת הפעלת מצלמות מעקב: מיקום, כיסוי ופונקציונליות

    • תפיסת "תכנון לפרטיות" – בתכנון מערכת מצלמות מעקב וכן בשימוש בהן, ההגנה על הפרטיות צריכה לשמש שיקול מרכזי.
    • יישום של תפיסה זו, כבר במהלך תכנון והתקנת מערכת המצלמות יסייע להפעיל אותן בהתאם לעקרון המידתיות, תוך בחינת הנושאים הבאים:

      • מיקום התקנת המצלמות וזווית הצילום: כיסוי שטח רלוונטי בלבד, מצמצום לשטח מזערי את השטח שאינו רלוונטי, הגבלת יכולת ההתמקדות של המצלמה וכיו"ב.
      • מספר המצלמות: יש להתקין את מס' המצלמות המינימאלי החיוני להשגת המטרה המבוקשת.
      • זמני הצילום: יש לצמצם את פעילות המצלמות רק לזמנים בהם הצילום הוא רלוונטי למטרה המבוקשת. לדו' קיימים מנגנונים המאפשרים את הפעלת המצלה רק כשיש תנועה במתחם המצולם.
      • רזולוציית התמונה ואיכותה: על איכות הצילום להתאים למטרה המבוקשת וזאת על מנת שלא תאסוף פרטי מידע עודפים שאינם חיוניים (לדו' לצורך בקרת תנועה אין צורך בזיהוי פנים של אדם ספציפי).
      • שימוש בפונקציות מיוחדות של מצלמת מעקב – מחייב תשומת לב מיוחדת ויישום קפדני של מדתיות הפגיעה הנובעת מהשימוש בה.
    • אין להשתמש במצלמות מעקב לצורך הקלטת קול, אלא לפי הוראות חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979!
  • יידוע הציבור על הצבת מצלמות מעקב

    • ס' 1 לחוק הגנת הפרטיות אוסר על פגיעה בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו וכן דרישת השקיפות עפ"י ס' 11 לחוק מחייבים ליידע את הציבור על הצבת מצלמת מעקב.
    • אמצעי הידוע המינימאלי הוא הצגת שלטים בסמוך למקום בו המצלמה מותקנת וכן בכניסה לאזור הכיסוי של המצלמה.
    • שלט האזהרה חייב להיות קריא וברור, לרבות מבחינת גודלו, ורצוי שיכלול בנוסף: ציור או סמל גרפי מקובל אחר המעביר באופן ברור את המסר שהמקום מצולם, תיאור תמציתי של מטרת הצבת המצלמה (בטיחות, מנעת עבירות, בקרת תחבורה), כתובת אתר אינטרנט/דוא"ל/טלפון – בו ניתן לקבל את רשימת המצלמות ומידניות השימוש בהן ואף מתן מענה לשאלות.
  • שמירת הצילומים ומחיקתם

    • שמירת הצילומים לאחר שהם אינם נחוצים עוד – מהווה הפרה של עקרון הגבלת המטרה ויוצרת סיכוני אבטחת מידע ופגיעה בזכות לפרטיות במידה העולה על הנדרש.
    • תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לשמירת הצילומים צריך לבחון, בין היתר את השיקולים הבאים:

      • האם מטרת התקנת המצלמות בכלל מחייבת הקלטה של הצילומים (ייתכן שניתן להסתפק בצילום חי בלבד).
      • ככל שקיים צורך להקליט – יש לקבוע את משך התקופה בה יישמרו ההקלטות.
      • כדי למנוע תקלות מומלץ לתכנן את מערכת ההקלטה מראש לפי תפיסת "תכנון לפרטיות", כך שהצילומים המוקלטים יימחקו אוטומטית לאחר פרק הזמן המוגדר.
    • זכות העיון של המצולם

      • אופן מתן זכות העיון במידע מוסדר בס' 13 לחוק ובתקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ"א-1981, אולם לעיון בצילומים במצלמות מעקב יש להתייחס למאפיינים יחודיים:

        • בדרך כלל לא תהיה זכות עיון במאגר הקלטות בו: לא בוצע עיבוד של המידע המאפשר אחזור לפי זהות המצולמים ובתנאי ששמירת הצילומים אינו עולה על 30 יום.
        • אופיו של המידע האגור במאגר מחייב שזיהויו של מבקש העיון בצילומים יעשה גם לפי תמונה.
        • על הבקשה לעיון במאגר להיות קונקרטית וספציפית (יותר מן הרגיל).
        • כאשר בצילום בו מבוקש העיון מופיעים אנשים אחרים – יש לנהוג במשנה זהירות על מנת לא לפגוע בפרטיות של אנשים אלה.
      • אבטחת מידע

        • ס' 17 לחוק מטיל אחריות לאבטחת המידע במאגר על בעל מאגר המידע, מנהל מאגר המידע והמחזיק בו.
        • אבטחת מידע (מוגדרת בס' 7 לחוק) הינה: הגנה על שלמות המידע ומניעת חשיפתו, העתקו או שימוש בו ללא רשות כדין.
        • רף המינימום הנדרש הוא נקיטת אמצעי האבטחה המפורטים בס' 3 לתקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו-1986.
        • באופן כללי, אבטחת מידע במערכת מצלמות מעקב המופעלת בידי גוף פרטי או ציבורי כאחד, מחייבת:

          • קיום הגנה פיזית ולוגית על המערכת.
          • קביעת נהלים ברורים (הקלטה, עיבוד, הפצה וכו').
          • קביעת מורשי גישה והטלת מגבלות על גישתם למידע.
          • הקפדה על בחירת העובדים שיהיו בעלי גישה.
          • משנה זהירות במקרה של שירותי מיקור חוץ.
          • מערכת ניטור שתאפשר תיעוד ובקרה של כל ניסיונות הגישה למערכת (מי נחשף למידע/איזה סוג של מידע ומתי).
          • לבחון את יישומם של אמצעים משפרי פרטיות לצורך מניעת שימוש לא ראוי במידע (אנונימציה של מידע מצולם, הצפה, מזעור, זיהוי משתמשים, הגבלת שימוש).
        • הגבלת השימוש במידע

          • אין לעשות שימוש בצילומים ובכלל זה העברה, מסירה או גילוי לגורמים שאינם קשורים לארגון.
          • קל וחומר שאין למסור את הצילומים ממצלמת המעקב לפרסום באמצעי התקשורת, אלא במקרים קונקרטיים שבהם יש נימוקים מיוחדים ויוצאי דופן.

לתשומת הלב – בסקירה זו הובאו רק עיקרי הדברים היא אינה מהווה חוות דעת משפטית ואין בה תחליף לקבוע בהוראות הדין או בהנחיות כפי שפורסמו ו/או יפורסמו.

                                                               

                

נקרא 154 פעמים
Copyright © dorisdesign

מייל: Meital@vaad-mekomi.co.il

טל': 03-7734500

פקס: 03-7734515

מען: מצדה 7, בני ברק  5126112. מגדלי ב.ס.ר 4